<h1>ספר "והזהיר" מיוחס למר חפץ אלוף — פר' בחקותי</h1>
<h2>דף לט.</h2>
ואיזו זו קטנה מבת י"א שנה וי"א ועד בת י"ב שנה וי"א ואע"פ שהביאה ש"ש. קודם הזמן הזה אינה מתעברת כל עיקר. תוך הזמן הזה אם מתעברת היא מתה ועוברה מת. לפיכך אר"מ שלש נשים משתמשות במוך קטנה מעוברת ומניקה. לאחר הזמן הזה היא חיה ועוברה חי.
ועד כמה הוי' נערה מבת יב"ש ויום אחד [ועד בת שתים עשרה שנה. וששה חדשים ויום אחד. והוא שהביאה שתי שערות מיכן ואילך בוגרת היא. שכך א"ש [כתובות ל"ט ע"א] אין בין נערות לבוגרת אלא ששה חדשים בלבד.
<h2>דף מו:</h2>
ובת י"א ויום אחד נדריה נבדקין. ביב"ש וי"א נדרי' קיימין וכן קטן בן יב"ש ויום אחד נדריו נבדקין בי"ג שנה וי"א נדריו קיימין. קודם הזמן הזה אע"פ שאמרו יודעין אנו לשם מי נדרנו ולשם מי הקדשנו אין נדריהן נדר ואין הקדשן הקדש. לאחר הזמן הזה אע"פ שאמרו אין אנו יודעין לשם מי נדרנו ולשם מי הקדשנו נדריהן נדרים והקדשן הקדש. ובודקין אותן כל [שתים עשרה שנה וכל שלש עשרה שנה קטנה מבת אחת עשרה שנה ויום אחד ועד בת] שתים עשרה שנה וי"א. וקטן מבן שתים עשרה וי"א ועד בן י"ג שנה וי"א אם יודעים למי נודרים נדריהן נדר. וזה הוא מופלא סמוך לאיש שכתוב בנדרים. אבל בקדושין מקבל בה אביה קדושין משיצאת מבטן אמה עד שתבגור. ומקבל גיטה כדכתיב בנעוריה בית אביה (במדבר ל') כל שבח נעורים לאביה הוא ואומר ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה (דברים כ"ב). ומנין שמציאתה ומעשה ידיה לאביה. שנאמר וכי ימכור איש את בתו לאמה (שמות כ"א) מה אמה מעשה ידיה לרבה. אף בת מעשה ידיה לאביה (שנאמר וכי ימכור).
<h2>דף עב.</h2>
טוב שלא תדור משתדור ולא תשלם (קהלת ה') ר"מ אומר טוב משניהם הנודר ומשלם. וראיה לר"מ נדרו ושלמו לה' אלהיכם (תהלים ע"ו). רי"א טוב משניהם מי שאינו נודר כל עיקר. אלא מביא כבשתו לעזרה [ומקדישה] ושחטה שנאמר וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא (דברים כ"ג) הא אם לא תחדל הוה בך חטא. אמר ר' הונא מעשה בחסיד אחד שנדר ולא שילם ופירש בים הגדול וטבעה ספינתו בים. אר"ש בר נחמני הנודר ומשהא את נדרו סוף בא לידי ע"ז וגלוי עריות ושפיכות דמים ולשון הרע. ממי את למד מיעקב אבינו שנדר ושהה את נדרו ובא לידי ע"ז שנאמר ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו הסירו את אלהי הנכר אשר בתוככם וגו' (בראשית ל"ה). ולגלוי עריות מנין שנאמר ותצא דינה בת לאה וגו' וירא אותה שכם בן חמור (שם ל"ד) שפירה בדברים. וישכב אותה כדרך כל הארץ. ויענה. במשכב זכר. ולשפיכת דמים מנין שנאמר ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים (שם) ולשון הרע מנין וישמע את דברי בני לבן לאמר וגו' (שם ל"א) וחכ"א אף קובר את אשתו שנאמר ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל (שם מ"ח) ר' שמואל בר יצחק אמר אף גורם לעצמו מיתה שנאמר כי דרש ידרשנו מעמך (דברים כ"ג) ממך נפרעין ולא מממונך.
<h2>דף עג:</h2>
קטן שקדש אין חוששין לקדושיו ואם נשא אשה והוליד בנים ועדיין לא הגיע לי"ג שנה וי"א אין קדושיו קדושין ואין כתובתו כתובה [אבל בניו כשרין ונקראין על שמו ואם בא להוציאה אין צריך ליתן גט ולכשיגיע לי"ג שנה וי"א יחזור ויקדש ויכתוב כתובה] אחרת ואסור להשהותה בלא כתובה וקדושין לאחר יג"ש וי"א מפני שכתובה הראשונה אין [משתעבדין] ואם בא עליה לאחר יג"ש וי"א אע"פ שלא כתב כתובה ולא קדש ומבקש לגרשה צריכה ממנו גט שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות.
